2023-12-14T10:29:49+02:00
אפתח ואצטט מתוך הספר נרשם בגוף של בסל ואן דר קולק הנאמר מתייחס לטיפול בטראומה אך רלוונטי גם לטיפול בחרדה. "תרופות אינן יכולות "לרפא" טראומה; הן רק יכולות לעמעם את ביטוייה הפיזיולוגים המשובשים. הן גם לא מלמדות ויסות עצמי, למידה שתוצאותיה נשארות לטווח ארוך. הן יכולות לעזור לשלוט ברגשות ובהתנהגות, אך יש לכך תמיד מחיר- מכיוון שהן פועלות באמצעות חסימת מערכות כימיות ששולטות במעורבותנו בחיים, במוטיבציה ובעונג."

טיפ ראשון: לקבל

ילדה חרדתית שומעת אזעקה, על סמך ניסיון קודם, האמיגדלה (המוח הרגשי-הלא מודע) מזהה סכנה, היא שולחת במהירות מסרים לגוף ומגייסת את מערכת העצבים האוטונומית של הגוף, הדופק של הילדה מואץ, מתנשמת, רועדת, מזיעה, מסוחררת ונכנסת להיסטרייה. בחלוף כמה רגעים המידע מגיע גם לאונה הקדמית (המוח הרציונאלי - המודע) וזו תבדוק מה באמת קרה? האם הסכנה ממשית? היא תעבד את התמונה ויסתבר שהטיל יורט ולא נשקפת כלל סכנה - הילדה תירגע. כלומר לפני שהמוח הרציונאלי(האונה הקדמית) מקבל הזדמנות להבין מה באמת קרה המוח הרגשי (האמיגדלה) כבר נכנס לפעולה.
לכן נרצה לאזן ולווסת בין שני המוחות.

טיפ הראשון - לקבל את התחושות שלנו.
אנשים עם חרדה חווים פחד ודאגה ואין טעם להתווכח איתם ועם הרגשתם. אם הילדה תתנגד להרגשת הסכנה יתחיל קרב בין המוח הרגשי לרציונאלי, הדאגה והפחד יגדלו ויתעצמו וזה יוביל למצוקה גופנית וסבל נפשי. ככל שנתכחש ונתעלם מרגשותינו, כך יגדל הסיכוי שהם ישתלטו עלינו. הדרך הנכונה להתמודדות היא לא התכחש, אלא לקבל ולהיות במודעות למה שקורה לנו, ככל שהמודעות לרגשותינו תגדל כך נוכל יותר לשלוט בחיינו. לדעת מה אנחנו מרגישים, זהו הצעד הראשון להבין מדוע אנחנו מרגישים כך. המודעות לנעשה בסביבתנו הפנימית והחיצונית עוזרת להקשיב לגוף ולנפש, להתחבר לעצמנו ולהרגיש טוב יותר.
רק אחרי שמקבלים ומבינים מה עובר עלינו, נוכל ללמוד איך לווסת את עצמנו, להקטין את עוצמת החרדה ולהרחיק את ההתקפים.